בצוק איתן הרגשתי את זה שוב.
תחושת אי וודאות מצד אחד. תחושת שליחות מצד שני.
אני חייב לגשת לשם. בשבילם ובשבילי. להיות שם איתם. לתת יד ולומר - אני אתכם. אנחנו איתכם.
עם כל החוסר פופולאריות שיש הם לגיוס לצה"ל, הרגשתי שאני חייב לעשות משהו מנגד. משהו "קיצוני" אם תרצו לקרוא לזה כך (למרות שאני רואה את זה בצורה נורמלית לגמרי). אז אספתי תרומות וקניתי לחיילים אוכל, ממתקים, וקצת שטויות בשביל שיהיה להם קצת מתוק בפה. אבל גם אספתי מסרים מהבית, ציורים ומכתבים, ציוד לחיילים, מטענים ובטריות לסמרטפונים, שיוכלו ליצור קשר עם המשפחות שלהם.
אני יודע שהיו עוד אנשים כמוני. חלקם הגיעו ממש עד לחיילים וחלקם רק אל שטחי הכינוס, כשחלק גדול מהתרומות, מהציוד ומכל הטוב לא באמת הגיע לחיילים שהיו צריכים את הדברים האלו. אספתי גם תרומות שלא הגיעו ליעדם, והגעתי איתם עד לטנקים ולחיילי החי"ר ולכוחות שלנו בשטח.
והרי לכם התוצאה. מקבץ תמונות ממבצע צוק איתן דרך עיניו של המתנדב.
כאן ארז פישלר, רצועת עזה.
תחושת אי וודאות מצד אחד. תחושת שליחות מצד שני.
אני חייב לגשת לשם. בשבילם ובשבילי. להיות שם איתם. לתת יד ולומר - אני אתכם. אנחנו איתכם.
עם כל החוסר פופולאריות שיש הם לגיוס לצה"ל, הרגשתי שאני חייב לעשות משהו מנגד. משהו "קיצוני" אם תרצו לקרוא לזה כך (למרות שאני רואה את זה בצורה נורמלית לגמרי). אז אספתי תרומות וקניתי לחיילים אוכל, ממתקים, וקצת שטויות בשביל שיהיה להם קצת מתוק בפה. אבל גם אספתי מסרים מהבית, ציורים ומכתבים, ציוד לחיילים, מטענים ובטריות לסמרטפונים, שיוכלו ליצור קשר עם המשפחות שלהם.
אני יודע שהיו עוד אנשים כמוני. חלקם הגיעו ממש עד לחיילים וחלקם רק אל שטחי הכינוס, כשחלק גדול מהתרומות, מהציוד ומכל הטוב לא באמת הגיע לחיילים שהיו צריכים את הדברים האלו. אספתי גם תרומות שלא הגיעו ליעדם, והגעתי איתם עד לטנקים ולחיילי החי"ר ולכוחות שלנו בשטח.
והרי לכם התוצאה. מקבץ תמונות ממבצע צוק איתן דרך עיניו של המתנדב.
כאן ארז פישלר, רצועת עזה.
