יום שלישי, 21 ביולי 2015

הכירו את הביטקוין

שלום חברים

הביטקיון הוא המטבע החדש בסביבה. הוא עדיין לא נטמע בין כל המטבעות, ואולי אפילו קצת "ביישן" מבין כולם. המטבע הטרי חסר מודעות בישראל, ובניגוד לעולם שם הוא משגשג ופורח, בישראל יש מעט מאוד ידע בנושא.

אז במיוחד בשבילכם אספתי מספר לינקים חשובים ברשת שיתנו לכם קצת ידע בנושא והכנה להבנתו:

איגוד הביטקוין הישראלי
באיגוד הביטקיון הישראלי תוכלו למצוא מידע בסיסי ומתקדם בנושא, וההתפתחות שלו המטבע בארץ ובעולם.


Bits of Bitcoin
אתר ישראלי המציג מידע מפורט ומובנה למסחר בביטקיון בישראל, השקעות, ואפילו בלוג מושקע.


Coin Desk
אתר בזירה הבינלאומית החושף מידע על הסחר בזמן האחרון במטבע, חדשות בנושא ביטקוין ועוד.


Bitcoin Magazine
מגזין הביטקוין עם שפע של כתבות ומידע מחו"ל. שווה להתעדכן.


המדריך לביטקוין של ארז פישלר
זה האתר שלי, הוא עדיין בחיתוליו אך מקווה מאוד שתיהנו מהמידע שעולה שם ועוד יעלה בקרוב


ואתם תמיד אגב יכולים לקפוץ ולקרוא את הכתבה שלי באתר הארץ - ארז פישלר ופוטנציאל הביטקיון

שלכם
ארז




יום שני, 6 ביולי 2015

כתבה באתר הארץ בהשתתפותי!

היי!

מי שמכיר אותי יודע שאני עוסק ביזמות ביטקוין בישראל.

אני מאוד מאמין במטבע הזה ויודע שהוא עוד יחולל פלאים במשק הישראלי. מי שמכיר, וגם לאלו שפחות מכירים את התחום, הכתבה הזו יכולה לעשות לכם קצת סדר בראש

http://www.haaretz.co.il/commercial/1.2677179

שלכם
ארז.

יום רביעי, 1 ביולי 2015

שנה לצוק איתן

שנה חלפה מאז צוק איתן.


מבצע צוק איתן היה מבצע ארוך, כואב ומתיש, את החזית ואת העורף כאחד. שנה חלפה מאז אותו מבצע, ומאז עבר כל כך הרבה. חגים, בחירות, אירועים מדיניים, פוליטיים, חברתיים... עולם כמנהגו נוהג. אנו כחברה יודעים מה זה "עוד מבצע". אנו למודי מבצעים. עברנו כמה וכנראה שנעבור עוד כאלו. אנו לא מתרגשים ולא כועסים. אנחנו רדומים. ואולי זוהי הבעיה שלנו.

אני לא רוצה להכליל, לא לכולנו "יש בעיה". אנחנו שונים, ועם זאת, בוחרים להגיב לאירועים שפוקדים את חיינו כמעט באותה הצורה. אדישות. אולי מרוסנת, אולי מורגשת או לא מורגשת, ואולי מי מאיתנו כלל לא אדיש... ובכל זאת.

אנחנו מדינה אחת קטנטנה, ויש בה כל כך הרבה.

במבצע האחרון יצאנו אני ומספר חברים לשטח, והעברנו ציוד לחיילים. אני יודע שאם הייתי צריך לעשות את זה שוב, הייתי עושה. למרות הסיכון הפיזי, למרות הדברים הלא נעימים שעברנו, אני וחבריי למסע הזה, ידענו שזה או להיות פשוט, או להיות אדישים. ואנחנו בחרנו לשלוח אגרוף בבטן הרכה של האדישות ופשוט להיות נוכחים שם.

אסור לנו להיות אדישים בשעת מלחמה, ואסור גם בשעה שאינה מלחמה. בשעת הדחק, חובה עלינו להתעורר, אך דווקא בשעת הרווחה והנחת, אנחנו נוטים להסתגר. תנו לאדישות הזו אגרוף בפרצוף. היו פעילים למען הזולת.

יש שפע של אפשרויות להתנדב ולתרום. החל מהתנדבות באגודה למען החייל, ועד להתנדבות עם ניצולי שואה, התנדבות אזרחית בשירות הלאומי... כל אחד יכול למצוא את המסגרת שלו אם רק יצא ממסגרת האדישות בה הוא כלוא.

מקווה שהקיץ הזה יעבור בשלום ובשקט, וללא אדישות :)

שלכם
ארז